Simplay

//מצב טיסה//

נכון שהכפתור הזה בפלאפון

יכול ממש להצליח חיים? 😱

אנחנו בעומס פסיכי,

בוואטספ, באינסטגרם, בפייסבוק

17 שיחות שלא נענו

503 מיילים שלא קראנו,

ואז בלחיצת כפתור פשוטה

על האייקון המתוק הזה של המטוס ✈️

פתאום,

יש שקט, דממה.

כאילו המוזיקת טראנס שהייתה באווירה

התחלפה בדממת אלחוט

כאילו נכנסנו לאיזו

סדנת ויפאסנה בצפון... 🧘🏻‍♀️

ואם היה אפשר לקחת את הכפתור הזה

ולהשתמש בו בחיים האמיתיים,

הייתם לוחצים עליו?

אז בדיוק כמו שבפלאפון

יש מאות אפליקציות והתראות,

ככה גם בחיים שלנו. 🥺

ספורט, זוגיות, משפחה, ילדים

קריירה, עסקים, השקעות,

תחביבים, חברים, התנדבות

וזה רק קצה המזלג.

אז משהו שלמדתי על בשרי עם השנים.

זה שצריך לבחור. לבחור במה להתמקד.

ואולי יותר חשוב,

זה על מה אני לוחץ על הכפתור

מפעיל ״מצב טיסה״

ויוצר לי שקט לתקופה מסויימת. 🙏

כי אם אנחנו מנסים להשיג הכל

בסוף לא נשיג כלום.

תחשבו לרגע:

איזה תחום אני שמ.ה במצב טיסה?

כדי לאפשר לי שקט בראש.

שקט שיאפשר לי לנשום.

תייגו חברים שהם מולטיטאסקרים👇

//אבוקדו ובננות//

איזה שם מוזר תודו? 🤦🏻‍♂️

האמת שלשניה זה היה לי מוזר

לקרוא לסיפור הזה ככה,

אבל זה פשוט התבקש.👌

נכון אין מישהו שלא מכיר

את הכלל ברזל הזה:

״לשים את הבננות על האבוקדו״

איזה כלל מוזר אה?

אבל זה הפך להיות כלל נפוץ

כמעט בכל בית. ✌️

תמיד נראה את האשכול הצהוב

עם הגוש הירוק הזה

קרובים קרובים ולא נפרדים.

עד? שהאבוקדו מבשיל.

חשבתם על זה פעם? 🤔

איך פרי שהוא ממשפחה אחרת לגמרי

עוזר לפרי אחר להבשיל מהר יותר?

אז נכון שיש את גז האתילן

שהבננות מפרישות

(מה שמאיץ את תהליך הבשלות)

אבל בואו בבקשה לא נלך לשם.

אותי יותר מרתק ההרמוניה בין שניהם.

מה שאותי מלמדים 2 הפריות האלו

זה כמה חשוב לגוון את הסביבה שלך❤️

דמיינו סל של אבוקדואים, בלי בננות.

איזה לאט הם מבשילים?

אז נכון, הבננות הן בצבע אחר,

ממשפחה אחרת, אופי אחר,

והכל כמעט אחר.🥑🍌

אבל הפרי הזה עוזר לאותו אבוקדו

להיות בשל יותר.

הבנתם את המסר?

נסיתי להיות הכי ברור שאפשר😅

אם כן,

תייגו בתגובות את הבננה שלכם,

הבן/בת אדם שעוזר.ת לכם

להבשיל מהר יותר😉

//לסגור טאבים//

🤔מכירים את התופעה הזאת

שאתם במחשב,

ואז שניה לפני שאתם מסיימים

אתם לא סוגרים את כל הטאבים?

נו טאבים- האתרים שגלשתם בהם.

כן, כן זה קורה לכולנו.

אבל מה הקטע,

שכשאנחנו נכנסים חזרה,

מה קורה? 🤷🏻‍♂️

קופץ לנו מסך מלא בטאבים ישנים

שמי יודע למה לא סגרנו אותם,

אבל אנחנו אומרים לעצמנו:

״תשאיר, כנראה שזה חשוב.״

אז ככה בדיוק נוצר דבר שנקרא

עומס יתר. 🥵

לי בעבר זה קרה בפלאפון.

לא הייתי סוגר אפליקציות שהייתי

משתמש בהן.

אבל אז כשנכסתי חזרה לטלפון

קלטתי שרק העומס והחוסר סדר

עשה לי כאב ראש. 🤦🏻‍♂️

בואו נקח לשניה את אותם

הטאבים שאנחנו לא סוגרים

ונתייחס לכל טאב כאירוע עבר שקרה.

אז תחשבו כמה ״טאבים פתוחים״

יש לנו בראש? 🙇🏻‍♂️

תחשבו כמה אירועים לא סגרנו?

כמה משימות מטרידות אותנו?

חשבתם על איזה עומס זה יוצר לנו?

איך מסבך לנו את החיים?

רק קמנו בבוקר,

פתחנו את העיניים,

וסרגל מלא ב״טאבים פתוחים מהעבר״

קופצים לנו.💥

אז בדיוק כמו שברור לנו עכשיו

את החשיבות של הפעולה הפשוטה

במחשב שנקראת לסגור טאבים.

הגיע הזמן להחליט לסגור

את הטאבים שהשתמשנו בהם בראש

בכל סוף יום.👌

שנירוס🙋🏻‍♂️

//ליל הסדר//

הכל מוכן.👌

הסכו״ם והצלחות מסודרות כמו חיילים.

הכוסות והמפיות מחכות להתחיל. 🍽

והשולחן ערוך ומוכן לילה של פעם בשנה.

אישית,

אני מאד אוהב את ליל הסדר. 🏠

פחות בגלל המצוות שהוא מביא איתו

יותר בזכות סעודת החג המשפחתית והמיוחדת.

אני זוכר שפעם שאלתי את סבא שלי

למה ליל הסדר נקרא ליל הסדר.

והוא ענה לי:

״ליל הסדר נקרא כך כי יש סדר מסוים לניהולו.״

לימים הבנתי שאומנם את ליל הסדר של פסח

אני מקיים רק פעם בשנה,

אבל בעצם בכל לילה לפני שאני הולך לישון

אני מקיים ״ליל סדר״ משלי. 😇

כמו שסבא אמר:

לילה שיש לו סדר מסוים לניהולו.

שמתי ❤️ שפיתחתי לעצמי מנהג קבוע

שבכל סוף יום אני מקיים ליל סדר יומי

שבו אני סוגר את היום שהיה

ומתכנן את היום שיהיה. 🤲🏻

עכשיו למה אני מעלה את זה בפניכם?

כי לפעמים אנחנו צריכים לדעת

להמציא לעצמנו מנהגים נוספים

שלא בהכרח כתובים איפשהו.

המנהג ליל הסדר היומי שבניתי לעצמי

שבו אני מסמן 3 דברים שהשגתי היום,

ואז עובר על היום שלמחרת

ומפרק את הלו״ז למשימות פשוטות לביצוע

שיפור לי את האפקטיביות פלאים,

והכי חשוב-

מעניק לי באותו הלילה

שינה הרבה יותר רגועה. 🛏

אז כל מי שקרא עד לכאן,

״ליל הסדר היומי״ קורא לכם.

חג שמח🙋🏻‍♂️

//לקטוף לימונים//

🤭אתם תאמינו לי

אם אני אגיד לכם

שהעץ לימונים שבתמונה

הוא אחד השיעורים הראשונים

שקבלתי בחיים

בעולם היזמות וההשקעות? 👀

כן כן...

קשה לראות אבל מימין

לעץ לימונים המפואר שלנו היום

יש עץ שזיפים קטן שמסתתר לו.

כשהייתי ילד, אחת המשימות

שהכי לא סבלתי לעשות 😡

הייתה לאסוף שזיפים שנפלו על הרצפה.

פעמיים, שלוש בשבוע הייתי צריך

להקדיש מעל חצי שעה לאסוף

מאות שזיפים שנפלו על הרצפה

בטענה שכשהם נרקבים על הרצפה

אז הם יפגעו בשורשים של אותו עץ לימונים

שבאותה תקופה היה קטנטן , ירוק

וכמובן ללא פרי. 🦚

במשך כמה שנים טובות,

איסוף שזיפים מהרצפה הייתה אחת

ממטלות הבית הבלתי נסבלות שהיו לי.

עד, שיום אחד התחילו לגדול לימונים על העץ. 🍋

אני זוכר את ההתרגשות שהייתה לי🥺

פתאום קלטתי איזה גודל העץ הזה הגיע.

והיום, במשך שנים אני קוטף בעונה

עשרות לימונים בכל שבוע 🍋

רק בזכות ששמרתי על העץ היקר

כשהיה צעיר וחלש.

העץ הזה לימד אותי,

כמה שווה להשקיע במשהו,

למרות שעדיין לא רואים את הפירות ממנו,

גם אם זה לוקח שנים. 🤷🏻‍♂️

כי בסוף?

אפשר לקטוף פירות

למשך כל החיים. 👌

מכירים אנשים שעבודים קשה
וישמחו לקרוא את זה?
פשוט תתייגו אותם👇

//הפסקת סיגריה//

גילוי נאות,

אף פעם לא נגעתי בסיגריה,

גם לא בכל האחים והאחיות שלה...

זה אף פעם לא עשה לי את זה

(חלילה לא שופט את מי שמעשן כן?)

אבל יש משהו אחד שלא שמתי לב אליו

ואולי קצת פספסתי בהרגלי המעשנים.🤷🏻‍♂️

משהו שרק לאחרונה הבנתי את החשיבות שלו

משהו שמי שמעשן מכיר מקרוב

משהו שקורה על בסיס יום יומי.

משהו שנקרא טקס ״הפסקת סיגרייה״.

תמיד שחברים היו אומרים לי:

״שניר אתה בא איתי החוצה לעשן...?״

בואו נגיד שלא הייתי יוצא החוצה בדילוגים...😌

הייתי לוקח נשימה עמוקה ונקייה,

ויוצא החוצה רק בשביל להמשיך את השיחה

ולארח חברה לאותו חבר שהזמין אותי

לחלוק אתו את הטקס המיוחד שלו

טקס ״הפסקת סיגריה״

בכנות?🙄

רק רציתי שזה יגמר.

כדי שנוכל לחזור לשיחה נורמלית

ושאני אוכל לנשום סוף סוף לרווחה...

אבל,

כמו שאמרתי...

היה שם משהו שפספספתי.

לא את הסיגריה כמובן,

אלא את ההרגל המיוחד הזה

שמי שמעשן עושה,

(אולי לפעמים באופן לא מודע)

ועוצר את החיים לכמה דקות

יוצא החוצה לשאוף אוויר

לצאת שנייה מהמרוץ.

ולהתרכז בדבר אחד.

בסיגריה שלו.

לא הבנתי את הכוח של זה,

עד שהגעתי לפני כמה שנים

לשיעור ראשון במשהו שנקרא מיינדפולנס...

ישבנו במעגל כיתה שלמה

בשקט,

עיניים עצומות,

נשימות עמוקות,

גב זקוף,

והיינו צריכים לדמיין רק דבר אחד

במשך 10 דקות.

״תפוח״.🍎

פאקינג ״תפוח״ אתם קולטים?!

מה חטאתי?

מה תפוח עכשיו?

תנו לי לצאת לרוץ!!!🏃🏻‍♂️

יש לכם מושג כמה סבלתי באותו הרגע?

חחחח הרבה מאד 😩

אבל,

אחרי שחזרתי הביתה,

לחדר השקט שלי,

התיישבתי על המיטה לכמה דקות

ופתאום קלטתי

שאני כמעט לא עוצר במהלך היום שלי,

לא נושם אוויר רגוע לכמה דקות

ומתרכז במשהו אחד ויחיד.

אני רוב הזמן בתנועה, באנרגיה גבוהה

הראש לא מפסיק לחשוב

רעיונות, דמיונות, מחשבות...

נון סטופ.

ועד אותו היום אמרתי לעצמי:

״ככה אני, לא יכול לעצור״

אבל אז הבנתי,

הבנתי את הכוח של הפסקת הסיגריה

רק בלי החלק של הסיגריה.😅

היום אני נוהג למצוא את

״הפסקות הסיגריה שלי״

כמה דקות של נשימות במהלך היום

תרגולי יוגה, קריאה, כתיבה

קפה על הדשא של איכילוב עם חברים טובים.

ההפסקה הפשוטה והקטנה הזאת,

פעם בכמה שעות,

הפכו לי את החיים להרבה הרבה יותר

נעימים , רגועים והכי חשוב...

פשוטים.

אז מה אתם עושים

בהפסקת הסיגריה שלכם?😊