Point Of Balance

אני רק בן /35 ...
למה אני מרגיש/ה כלכך עייף/ה ?

זה אחד המשפטים שאני שומעת שוב ושוב בתקופה האחרונה.
ולא רק מאנשים בני 60 , 70 ומעלה.

דווקא מאנשים בשנות ה 30 - 40 - 50 שלהם.

אנשים עובדים, פעילים, מתפקדים.

אבל בפנים הם מרגישים שהסוללה פשוט לא נטענת.

הם קמים בבוקר עייפים.
מתקשים להתרכז.
מרגישים ירידה במוטיבציה ובאנרגיה.
ולפעמים אפילו פעולות פשוטות דורשות מהם מאמץ גדול מבעבר.

כמובן שלעייפות יכולות להיות סיבות פיזיולוגיות רבות כמו - חוסרים תזונתיים, חוסר איזון הורמונלי, בעיות ספיגה, תהליכים דלקתיים, איכות שינה ועוד...

אבל בשיחות שלי עם מטופלים עולה גם גורם נוסף שקשה להתעלם ממנו.
כבר קרוב ל 3 שנים שאנחנו חיים במציאות מטורללת של מתח מתמשך, אובדן, חוסר ודאות וחדשות בלתי פוסקות.
גם כשאנחנו חושבים שהתרגלנו למצב, הגוף ממשיך לשלם את המחיר.

מערכת העצבים עובדת שעות נוספות.

מאגרי האנרגיה מתרוקנים.

והעייפות הופכת להיות חלק מהשגרה.

אז לא... זה לא מצב נורמלי
שככה מרגישים בגיל הזה.
שאין מה לעשות.

העייפות היא לא אבחנה -
היא סימן !!

סימן שהגוף מבקש מאיתנו לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה מתחת לפני השטח.

לפעמים התשובה נמצאת בבדיקות הדם, לפעמים באורח החיים ולרוב בשילוב בין הגוף לנפש.

הדבר החשוב הוא לא להתעלם !!!
כי כשמבינים את הסיבה האמיתית, אפשר להתחיל להחזיר לגוף את האנרגיה והחיוניות שהוא איבד.

גם אתם מרגישים שרמת האנרגיה שלכן ירדה משמעותית?
מוזמנים לשתף אותי כאן או בפרטי ואשמח לקבוע אתכם שיחת ייעוץ קצרה 🙏

יש משהו בתקופה הזו שגורם לגוף שלנו להיות כל הזמן על “דרוך”.
גם אם אנחנו מתפקדים, מחייכים, ממשיכים בשגרה -
בפנים הגוף חווה סטרס.

וסטרס, בשקט בשקט, משפיע גם על מה שקורה לנו בצלחת 🤦‍♀️🤦‍♂️
פתאום יש יותר חשק למתוק, לפחמימות, לנשנושים…
ולפעמים גם פחות סבלנות להכין אוכל שבאמת מזין...

אז אם יש דבר אחד קטן שאפשר להתחיל ממנו -
זה לא עוד “דיאטה”, אלא איזון עדין.

טיפ ראשון שאני נותנת כמעט לכל מי שמגיע אליי:
להוסיף חלבון לכל ארוחה.
לא להפחית — להוסיף.

למה זה חשוב דווקא עכשיו?
כי חלבון עוזר לייצב את רמות הסוכר בדם,
מוריד תנודות חדות באנרגיה,
ומפחית את הצורך בנשנושים רגשיים לאורך היום.

זה לא צריך להיות מסובך:
🥚 ביצה ליד הסלט
🧀 גבינה טובה לצד פריכית / לחם כוסמין / כוסמת
🥜 חופן שקדים ואגוזים בין ארוחות
🐟 או מנה קטנה של דג / עוף

ועוד משהו קטן ולא פחות חשוב:
לצאת רגע החוצה. לנשום.
אפילו כמה דקות של אור יום,
מבט לשמיים, או הליכה קצרה
יכולים להוריד עומס מהמערכת
ולהכניס שקט פנימה.

וגם… כן, לחייך קצת יותר 🙂
לא כי הכל מושלם
אלא כי לפעמים דווקא החיוך הקטן
עוזר לגוף להיזכר איך להירגע.

בתקופות כאלה
לפעמים זה כל ההבדל בין גוף שמוצף
לבין גוף שקצת יותר מוחזק.

והכי הכי חשוב :
לעשות את זה ברוך.
לא מושלם. לא הכל או כלום.
רק עוד צעד קטן למענכם 💛

🙌 ומה עוזר לכם בימים כאלה להוריד עומס ולהרגיש קצת יותר רגועים?

תודה Einat Haas Butansky עינתי שהצלחת להוציא ממני חיוך גדול 💕