Madame Dada

Happy valentine's day
יום האהבה וההקשר שלו (בעיניי) למשפט שמופיע על הקיר שבתמונה small bite big love

כבר כמה ימים שאני מתלבטת אם ואיזה פוסט להעלות היום לכבוד יום האהבה. מצד אחד, ידעתי שאני רוצה להעלות היום איזשהו פוסט. מצד שני, לא ידעתי מה בדיוק ארצה לכתוב ואלו תמונות אעלה. ואז פתאום הבוקר החלטתי שארפרף בתמונות שיש אצלי בפלאפון. תוך כדי, פתאום עצרתי באחת התמונות (התמונה שמופיעה בפוסט) ועיניי בהו במשפט שמופיע על הקיר small bite big love. פתאום הבנתי כמה שהמשפט הזה מאפיין את הדרך שעברתי בשנה האחרונה לאהבה עצמית (אמנם לא לזה התכוונו כשכתבו את המשפט אבל זה מה שאני מרגישה). בתור מישהי שסבלה במשך שנים רבות מדימוי גוף שלילי ואכילה רגשית תמיד שנאתי את עצמי בכל מה שקשור לאכילה: היתה לי אובססיה נוראית לאוכל והרגשתי נקיפות מצפון בכל פעם שהייתי אוכלת מתוק/ פחמימות ריקות ולכן ניסיתי למנוע מעצמי לאכול את המאכלים הללו. ואז התרחשה בדיוק הפעולה ההפוכה: הגיעה האכילה הרגשית והייתי מוצאת את עצמי אוכלת עוד מתוק ועוד מתוק ועוד אחד, מרגישה טעם ממש מתוק בפה אבל לא מבלי יכולת לעצור. במשך שנים, בכל פעם שרציתי לברוח ממצבים קשים (כמו מבחן) ברחתי לאוכל מתוק ולאחר מכן שנאתי את עצמי.

ואז זה קרה: בשנה האחרונה עשיתי עבודה עם עצמי והאכילה הרגשית התחילה לרדת מפעם לפעם באופן הדרגתי עד שיום אחד שמתי לב שהיא נעלמה כמעט לחלוטין.

היום אני מרשה לעצמי לאכול מתוקים, לא אוסרת על עצמי. אני נהנית מכל ביס וכך גם בולמוסי האכילה לא מגיעים. האמת שאני גם יודעת שאם יגיע בולמוס אכילה- הכל בסדר, כבר לא אכעס על עצמי לאחר מכן- כי למדתי לאהוב את עצמי בדיוק כמו שאני.

וזו בעיניי האהבה אמיתית לעצמי- להרשות לעצמי לאכול מה שאני רוצה, להינות מכל ביס מבלי להרגיש נקיפות מצפון :)israel






#דימויעצמי י #אהבה #דימויגוף

תמיד הייתי טובה במילים ובכתיבה, מאז שאני קטנה.. אבל מאז ה 7.10 אני לא מצליחה לבטא את הכאב והעצב על מה שהתרחש.. ניסיתי וניסיתי אבל לא הצלחתי..
תכננתי לכתוב היום משהו בבוקר- אבל לא הצלחתי.
אולי כי אין מילים שיוכלו לבטא את הכאב הזה...
כל מה שאנסה לכתוב יראה כל כך צר ומועט לעומת מה שהתרחש באמת...

#כתיבה #כתיבהיוצרת #ישראל