Batat.Muda

**אני מלמדת ביום שלישי בשעה 20:30, מוזמנים.ות**

יוגה תרפיה ישראל בשיתופי פעולה מרגשים מציעה כל בוקר ב 9:30 וכל ערב ב20:30 שיעורים לויסות, הרגעה וחוסן עם מורים ליוגה רגישה לטראומה בהכשרת "מקום שקט" ויוגה תרפיסטיות בעלות ניסיון רב.

לינק למפגשים בלייב
https://us02web.zoom.us/j/84281246690

הקלטות, תרגולים נוספים ועדכונים יחכו בקבוצת הפייסבוק

https://www.facebook.com/groups/yogatherapyforall/?ref=share_group_link

שינויים. האמת, מפחיד.
מרגישה שאני הולכת אל הלא נודע
שאני אמורה כבר לעשות משהו, אמורה כבר להיות מסודרת, לעבוד, להיות בשלב הבא, לדעת מה איתי.
אבל איך אני אדע?
כל הזמן מזכירה לעצמי שכנראה ידעתי מה אני עושה כשבחרתי לעבור. מזכירה לעצמי שאני מתקרבת לטבע, לבסיס, לחלום.
מזכירה לעצמי שלהיות באי וודאות זה בריא, אולי הכי בריא בעולם, סימן שאני מרחיבה אופקים. כי אם הייתי בוודאות כנראה שכבר הייתי במקום הזה קודם, שזה לא מקום חדש.
ועם זאת אני מזכירה לעצמי שאני לא לבד, אני לא לבד, אני לא לבד. ואני גם קצת לבד, שזה הכי טוב והכי כיף בעולם.
ועכשיו אני פה, ומהר מאוד זה כבר מרגיש בבית, כמעט לגמרי.. עדיין בחיפושים אחרי ירקן חדבית קפה, ואולי קצת חברים ועבודה לא יזיקו. אבל לגמרי כבר יש את מה שחשוב.
מקווה שהשינוי יפנה לי מקום לדברים חדשים, שאני עוד לא מכירה, שהמקום החדש יהיה לי פתח ללמידה, להתקדמות, לצמיחה.

בתמונות קצת מהדברים שאני אתגעגע אליהם ברמת אביב, והמרפסת החדשה שלי בעין הים…

שביל הגולן - חצי שני

האמת קצת קשה לי להחליט מה בא לי לכתוב,
אני מרגישה מבולבלת, מצד אחד היינו ארבעה ימים בטבע המושלם הזה מנותקים.
מצד שני הכל מסביב בוער, כולם דואגים לנו, ואנחנו דואגים לארץ היפה שלנו שאנחנו כל כך אוהבים.

וחוץ מזה בזמן האחרון נתקלת בהרבה רגעים שאנשים מסביבי עושים מה שבא להם, בלי חוקים, בלי התחשבות, מסכנים אותי ואחרים סביבי.
אני מרגישה שזה שלי יש גבולות, ערכי מוסר, קוד התנהגותי, חינוך, מגביל ומקטין אותי וזה מפחיד אותי מאוד.
כמובן שיש גם אנשים טובים, ואני משתדלת להקיף את עצמי בהם, אבל זה מגיע מלמעלה, מחלחל מהר, ויחד עם הפחד יש לי תפילה בלב שגם הטוב יתפשט כאן, הכבוד ההדדי, האהבה, האנושיות.

מאחלת לנו שנוכל להמשיך לחיות כאן תמיד, בבטחון ובחופש ועם גאווה בלב. מוקפים במשפחה וחברים הכי טובים שאפשר לבקש.

בינתיים נלחמים על זה 💙🤍