Yuval ber

לא כל עיכוב אומר שזה לא שלך.

לפעמים החיים פשוט לא מגיעים בזמן
שאתה החלטת שהם צריכים להגיע.

אתה מסתכל ימינה ושמאלה,
רואה אנשים מתחתנים, מתקדמים, מצליחים,
פותחים עסקים, סוגרים דירות,
ואתה עדיין מנסה להבין
מה בכלל הצעד הבא שלך.

ואז מתחיל הקול הזה בראש:

“אולי פספסתי.”
“אולי אני מאחור.”
“אולי אצל כולם זה עובד ורק אצלי לא.”

אבל האמת היא
שיש דברים שלא אמורים להגיע אליך
כשאתה רודף אחריהם מתוך פחד.

הם מגיעים
כשאתה מספיק מוכן להחזיק אותם.

לא כל דלת שנסגרה הייתה עונש.
לא כל דרך שהתארכה הייתה טעות.
לא כל דבר שלא קרה בזמן שרצית
אומר שהוא לא יקרה בכלל.

לפעמים החיים מעכבים אותך
לא כדי לקחת ממך משהו,
אלא כדי שלא תאבד את עצמך
במשהו שלא היית מוכן אליו עדיין.

וזה לא אומר לשבת ולחכות.
זה אומר להמשיך לזוז.
להמשיך לגדול.
להמשיך לבחור בעצמך
גם כשאין עדיין הוכחה שזה עובד.

כי מה שבאמת נכון לך
לא ידרוש ממך להתכווץ,
לבגוד בעצמך,
או להפוך למישהו שאתה לא.

ואולי יום אחד
אתה תקבל בדיוק את מה שרצית,
ותבין בשקט:

אם זה היה מגיע מוקדם יותר,
הייתי הורס את זה.

לפעמים העיכוב
הוא לא דחייה.

לפעמים הוא ההכנה.