5IVE UX

כשאנחנו מאפיינים מוצר, עם AI או בלעדיו, אנחנו סובלים מבעיה קשה: אנחנו יודעים עליו הכל.
כי אז מגיע המשתמש. הוא לא ישב איתנו בישיבות האפיון. הוא מגיע למוצר מתוך צורך קונקרטי, פוגש את המסך שעיצבנו, ומנסה להבין "מה לעזאזל עושים פה?".
די בטוח שהפער בין הידע שלנו לידע של המשתמש, יביא לכך שיצרנו עבורו דלת שהוא מנסה למשוך, בזמן שהיא בכלל נפתחת בהזזה.
והמשתמש? מתוסכל. תסכול היא הסיבה השקטה שבגללה מוצרים שנראים מושלם על הנייר, נכשלים במציאות.

איך שוברים את המעגל?
הסוד של מאפיינים מעולים הוא לעבוד בתנועת מטוטלת ובמנות קטנות:
- שלב המומחה: מאפיינים מסך בודד או זרימה קצרצרה. אפשר לעשות את זה עם AI או לא, זה לא משנה.
- רגע השכחה: עוצרים, לוקחים נשימה ועושים את הפעולה הקשה ביותר: "מוחקים" מהראש את כל מה שאנחנו יודעים על המערכת.
- שלב המשתמש: מתבוננים בתוצר בעיניים נקיות לחלוטין של אדם זר שפוגש אותו לראשונה, לעיתים מתוך לחץ ועייפות. (כן, גם את זה אפשר לבצע בעזרת כלי AI. ובכל זאת, הוא אינו באמת בן אנוש, והוא אף פעם לא עייף ולחוץ...).

אם בזמן הבחינה העצמית הזו זיהיתם בעצמכם אפילו שנייה אחת של היסוס ("רגע, כדי להתחיל פעולה אני צריך ללחוץ על הטאב הזה או על ההוא?") - הממשק שלכם לא נותן את הרמזים הנכונים.
זה הסימן שלכם להחזיר את המטוטלת לצד השני שלה, לתקן, ולהמשיך בתנועת המטוטלת.

תנועת המטוטלת היא לפעמים ההבדל היחיד בין מוצר מבריק למוצר מתוסכל.
אם מעניין אתכם לשמוע איך מיישמים את זה בפועל (ואיך משתחררים מהידע המוקדם שלנו כמאפיינים), מוזמנים להאזין לפודקאסט "המטוטלת", הקישור להאזנה בתגובה הראשונה 👇

מבחני שימושיות זה טוב, אבל...
הבעיה עם מבחני שימושיות היא שפרקטית הם לא יכולים לכסות את כמות ההחלטות הקטנות שאנחנו מקבלים בדרך: החל מההיררכיה של המסכים, דרך המיקום של שדה החיפוש, ועד לניסוח המדויק של כותרת בודדת.

אחד הדברים החשובים בתהליך אפיון מוצלח הוא לא לחכות למשוב חיצוני, אלא לפתח מנגנון ביקורת עצמית מתמיד תוך כדי תנועה.

זה המקום שבו מתודולוגית המטוטלת נכנסת לפעולה. מה זה בעצם אומר? על קצה המזלג, זה אומר שכחלק מתהליך העבודה, המחשבה שלנו חייבת לנוע כל הזמן בין שני קטבים:
* צד המומחה, שבו אנחנו מיישמים את הניסיון, הידע המקצועי והפרקטיקות המוכרות כדי לבנות את הממשק.
* צד המשתמש, שבו אנחנו עוצרים, מתנתקים לרגע מהכובע המקצועי, ומסתכלים על מה שייצרנו בעיניים נקיות, כאילו אנחנו אלו שחווים את הקושי כרגע בשטח.

אל תחכו לסוף הספרינט או לוורקפלואו מלא כדי לשפוט את העבודה שלכם. השיפוט האפקטיבי ביותר קורה כשאתם עוצרים ומטילים ספק בכל מהלך קטן, בכל כמה דקות או אפילו שניות של עבודה.

תנועת המטוטלת - כלומר, היכולת לדלג בצורה מודעת ומהירה בין המומחיות המקצועית לבין נקודת המבט האנושית של קהל היעד - משדרגת את תהליך העבודה בכמה רמות.

רוצים להעמיק בשיטה? ריכזנו את כל מה שצריך לדעת בעמוד המתודולוגיה, לינק בתגובות 👇